מפה ועד ADHD הדרך ארוכה...
אם להאמין לסרטונים שמציפים את טיקטוק, כולנו סובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בדרגה כזו או אחרת.
בדומה לרוב ההפרעות הנפשיות, גם תסמיני ADHD הם מגוונים ובעלי דרגות חומרה שונות.
"רבים מתוכם הם סוגי התנהגות שאופיניים לכל אחד מאיתנו בשלב זה או אחר", אומר ג'ואל ניג מרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטה לבריאות ולמדעים באורגון, ארה"ב.
המפתח לאבחון ההפרעה הוא השאלה אם הבעיה רצינית, אם היא קיצונית, ואם היא מפריעה למהלך חיים תקין, אמר.
כמו כן, יש חשיבות לשאלה אם התסמינים היו קיימים בילדות.
בקרב האוכלוסיה הבוגרת בארה"ב, 4% הם בעלי תסמינים שנכנסים בהגדרה הקלינית של ADHD - אך רק עשירית מהם מאובחנים ומטופלים.
לשם השוואה, מבין אוכלוסיית הילדים בארה"ב, כ 9% אובחנו עם ADHD ו - 75% מהם מטופלים בתרופות או בטיפול התנהגותי.
אחת הסיבות לתת אבחון של ADHD בקרב מבוגרים היא התפישה כי ההפרעה מתבטאת באי יכולת לשבת בשקט ובנטיה להפריע, אלה שתסמינים אלו מופיעים רק אצל 5% מהבוגרים הלוקים בה.
מבוגרים עם ADHD מתאפיינים יותר בתסמינים כמו שחכנות, קשיי ריכוז, קשיי התארגנות ונטיה לדחיינות.
לעיתים מבוגרים עם ADHD מאובחנים בטעות כסובלים מבעיה נפשית. למשל, רבים מהם נוטיםגם לקושי בויסות רגשות, שינויים חדים במצב הרוח, ונטיה להתרגז בקלות.
מבוגרים עם ADHD נוטים לדאגות וחרדה מוגברת, דבר שגורם לכך שרבים מהם מאובחנים בטעות כסובלים מדיכאון וחרדה - אף שמדובר בתסמינים נילווים ל ADHD.
יש שלוש שאלות מהותיות לאבחון:
כמה תסמינים יש לך?
האם סבלת מהם מאז הילדות?
האם התסמינים הללו משפיעים על שנייםאו יותר מתחומי חייך?
בנוסף, יש לוודא נוכחות של התסמינים לפני גיל 12.
רוב המומחים רואים ב ADHD הפרעה עצבית התפתחותית, כלומר, בעיה שהחלה בשנים הראשונות לחיים.
מי שסובל מבעיית ריכוז אב לא הפגין תסמיני ADHD בילדותו, עשוי לגלות כיהיא קשורהלגורמים אחרים, דוגמאת מאורעות טראומטיים או לחץ נפשי, שינויים בדפוסי השינה או שימוש באלכוהל או סמים ואפילו תחילתה של היתדרדרות נוירולוגית.
יש בעיות נפשיות וקוגנטיביות רבות שעשויות להתבטא בתסמינים דמויי ADHD, וגם מספר לא קטן של בעיות רפואיות, אומר ג'ואל ניג, לכן מומלץ לערוך בדיקות מקיפות.
(תקציר כתבה מעיתון ניו יורקטיימס, מאת דנה סמיט)