בחזרה לשגרה לאחר חופשה...

זה הזמן להחזרת הסמכות ההורית:

כן! זה הזמן בשבילנו ההורים, להיערך ללוחות הזמנים שלנו ושל הילדים,

לסגור קצוות ולהיות מוכנים לקראת ההסעות, החוגים, המבחנים וארגון וסדר בתוך הבית.

בתהליך מודע ומתוכנן, בין שני ההורים, כדאי לתכנן את סדר היום של ההורים ושל הילדים הקבוע אחרי החגים.

זה אומר שההורים צריכים מחדש להיפגש עם כל בני הבית לפגישה מיוחדת שבה חוזרים

על החוקים ועל הנהלים של השגרה וסדר היום של כל אחד מבני המשפחה.

נהלים שזוג ההורים החליט עליו לפני השיחה המשפחתית.

וזאת משום שהחוקים לא ברורים מספיק או נחלשו עם הזמן, הילדים מתבלבלים ומתקשים להיענות לתביעות וללוח הזמנים בבית הספר ואחה"צ.

משפחה שהרגליה נקבעו על ידי הילדים מוצאת את עצמה חייה בהתאם ללוח השידורים של ותכניות טלוויזיה, משחקי מחשב וכו'...

ומוצאת את עצמה במאבקי כח על הרגלי חיים שלא מתאימים להורים למשל.

את חוסר הפנאי של ההורים ורגשות האשמה שמתלווים לכך, ההורים מפצים בקניונים ובקניות

מיותרות שהחברה מעודדת כל הזמן לצריכה חסרת גבולות בקרב הילדים.

אך עליה וקוץ בה, הורים רבים מבלבלים בין תשומת לב לילד והתחשבות בצרכיו- עם סמכות הורית, והתוצאה- עליה בבעיות רגשיות ובעיות התנהגות.

הורים ששואפים למשפחה מלוכדת והרמונית חיים במשפחה שבה לכל אחד מחבריה יש סדר יום נפרד.

לכן, חשוב שזוג ההורים יתכנן את לוח הזמנים של ילדיו כך שיהיה ברור לו לחלוטין.

ואז, בשיחה המשפחתית יציגו בפני כל ילד וילד בנפרד את לוח הזמנים שלו כולל החוגים.

חשיבה אסטרטגית בהורות היא תחילתה של כל עשייה הורית משמעותית.

חשוב לי להדגיש שללא מתן דוגמה אישית של ההורים לגבי סדר היום שלהם.

וגם חשוב לתרגל עם הילדים את סדר היום השבועי שלהם כדי שיהיה ברור ומדויק.

החוקים החדשים יוותרו ריקים מתוכן ואז תיווצר חוויה מתסכלת ומאכזבת.

הורה צריך להיות דבק במטרה ונחוש בהגשמתה!

כללים לשיחה משפחתית:

חשוב שהשיחה תתנהל בהזמנה מראש של הילדים לפגישה שבה ההורים יציגו את החוקים בבית ובענייני בית הספר ושהשיחה תתנהל ברוגע, ברצינות ובאסרטיביות.

כך הילדים יבינו שאלה החוקים, מה שיקל מאוד על ההורים ועל הילדים להיכנס לסדר, שלו הם זקוקים בבית ובבית הספר.

השתדלו לדבר בגוף ראשון,יחיד, לשון אני.

לדוג': "אני מאוכזב מכך שסיכמנו שתלמד למבחן ולא עשית זאת"

עדיף על: "אתה לא בסדר שלא למדת למבחן" .

או "אני כועס עלייך שלא נשמעת לי והלכת מהבית ללא רשות, דאגתי לך מאוד"

מאשר : "לא ידעתי מה לחשוב כשבאתי הביתה ולא היית".

אפשר וניתן להביא לשינוי!